משמרות המהפכה האסלאמית: מדיכוי רחובות לייצוא משברים באזור

This post is also available in:

מבוא

משמרות המהפכה האסלאמית (מג”א), כאחד מעמודי התווך העיקריים של משטר הרפובליקה האסלאמית, ממלאים תפקיד כפול אך מתואם בשמירה על הישרדות המשטר. בתוך גבולות איראן, מג”א והכוחות המסונפים לו פעלו כיד הברזל בדיכוי הפגנות פופולריות והתנגדות פוליטית, החל מפיצוחים עקובים מדם של הפגנות שלווות ועד למעצר ועינויים של מבקרים. במקביל, בזירה האזורית והבינלאומית, מג”א היה הזרוע ההתערבותית של איראן במדינות שכנות ומעבר לכך, ועל ידי תמיכה בקבוצות פ paramilitאריות ופיתוח תוכניות טילים וצבאיות, הוא הפך לגורם של חוסר יציבות ואיום על הביטחון האזורי. דוח זה בוחן את תפקידם של מג”א בדיכוי העם האיראני ואת האיומים האזוריים והגלובליים הנובעים מפעולותיהם בצורה מתועדת ומפורטת. במבט ביקורתי ומפורש, נתייחס לעדויות של הפרות זכויות אדם בתוך המדינה ולהרפתקאות החוץ-טריטוריאליות של מג”א, על מנת לספק תמונה מקיפה של מוסד חזק אך שנוי במחלוקת זה.

דיכוי הפגנות והפרות זכויות אדם באיראן

מיום הקמתם, מג”א, בנוסף לתפקידיו הצבאיים, הפך לזרוע הביטחון והמודיעין של המשטר לדיכוי מתנגדים. בשנים האחרונות, עם הגברת אי שביעות רצון הציבור וההתקוממויות העממיות, תפקידו של מג”א בהשתקת קול המחאה הפך בולט יותר. דיכויים אלה כללו פריסת כוחות באסיג ויחידות נגד מהומות בפיקודו של מג”א ברחובות, ועד לשימוש בארגון המודיעין של מג”א כדי לרדוף, לעצור ולענות פעילים ועיתונאים. להלן, נתייחס למקרים החשובים ביותר של דיכוי פנימי על ידי מג”א.

דיכוי עקוב מדם של הפגנות ארציות

בעשור האחרון הייתה איראן עדה למספר גלים גדולים של הפגנות אנטי-ממשלתיות, שכל אחת מהן נענתה בתגובה אלימה של כוחות הביטחון, במיוחד מג”א ובאסיג’. מג”א והכוחות הכפופים לו מילאו תפקיד מרכזי בדיכויים אלה, ושלחו מאות מפגינים אל מותם. כמה דוגמאות בולטות כוללות:

• הפגנות נובמבר 2019: הפגנות נרחבות בעקבות עליית מחירי הבנזין נענו בתגובה מדכאת חסרת תקדים. כוחות מג”א, באסיג’ וכוחות ביטחון אחרים הרגו יותר מ-1,500 מפגינים בפחות משבועיים. דו”ח מיוחד של רויטרס אישר כי כ-1,500 בני אדם, כולל לפחות 17 בני נוער וכ-400 נשים, נהרגו בהתקוממות זו. פיצוח עקוב מדם זה, שבוצע בהוראת בכירי המשטר, זכה לכינוי אחד הדיכויים הקטלניים ביותר בתולדות הרפובליקה האסלאמית. הנתונים הסטטיסטיים שתועדו באופן עצמאי על ידי אמנסטי אינטרנשיונל אישרו גם הם לפחות 304 מקרי מוות. אף אחד מהמבצעים של הטבח הנרחב הזה לא נשא עד כה באחריות, והרשויות סירבו להודיע על המספר המדויק של הקורבנות. לפי Human Rights Watch, המשטר האיראני התחמק מכל אחריות לטבח בנובמבר 2019, ומשפחותיהם של מאות קורבנות עדיין משתוקקות לצדק.
• התקוממות 2022 (הפגנות לאחר מותה של מהסה אמיני): בספטמבר 2022, מותה של מהסה (ז’ינה) אמיני במשמורת משמרות הצניעות הציתה הפגנות ארציות שנמשכו חודשים. מג”א והכוחות הכפופים לו שוב יצאו לשטח באלימות קשה. על פי דו”ח של ארגון זכויות האדם באיראן, בשנה שלאחר תחילת ההתקוממות הזו (עד ספטמבר 2023), נהרגו לפחות 551 מפגינים, כולל 68 ילדים ו-49 נשים, על ידי כוחות הביטחון. הטבח המאורגן הזה, שבוצע במכוון ומתוכנן, הוא דוגמה ברורה לפשע נגד האנושות. כוחות מג”א ובאסיג’ ירו ישירות על מפגינים בערים שונות; קורבנות רבים מתו מפצעי ירי בראש ובחזה. בערים מסוימות, כמו זאהדאן וכורדיסטן, עוצמת הדיכוי הייתה כה גדולה עד שהיא מכונה “טבח”. הרשויות הרשמיות של הרפובליקה האסלאמית הודיעו על מספר הרוגים נמוך בהרבה (כ-200 איש), מה שמקורות עצמאיים דחו. למרות האלימות הנרחבת של הממשלה, הרפובליקה האסלאמית, במקום לשאת באחריות, כינתה את המפגינים “מתפרעים” ואף ניסתה להשתיק את קול המחאה באמצעות הוצאות להורג ועונשי מאסר ארוכים.
• הפגנות סטודנטים ועובדים: בנוסף להתקוממויות ארציות, מג”א היה מעורב גם בדיכוי הפגנות מפוזרות של סטודנטים, מורים, עובדים וגמלאים בשנים האחרונות. סוכני מודיעין של מג”א, על ידי מעצר מונע של פעילי סטודנטים ועובדים והמצאת תיקים נגד מנהיגי ארגוני עובדים, ניסו למנוע את הקמתן של תנועות מחאה מאורגנות. לדוגמה, בהפגנות הסטודנטים בדצמבר 2017 ובנובמבר 2019, פורסמו דיווחים על נוכחותם של כוחות סטודנטים באסיג’ (המסונפים למג”א) בזיהוי ודיכוי סטודנטים. כמו כן, בשביתות עבודה כמו הפגנות של עובדי קני הסוכר Haft Tappeh ואהוואז סטיל, כוחות ביטחון בפיקוח מג”א עצרו פועלים רבים שהפגינו והתמודדו איתם עם תיקים משפטיים כבדים. מגמה זו נמשכה בהתקוממות 2022, ומאות סטודנטים זומנו או הושעו מלימודיהם על ידי ארגון המודיעין של מג”א בגין השתתפותם בהתכנסויות מחאה. גל הדיכוי של מג”א, מחטיפת סטודנטים ובני נוער שהפגינו ועד לשלילת פעילים באוניברסיטאות להמשיך את לימודיהם, הוא חלק מפרויקט גדול יותר שמטרתו להשתיק כל אופוזיציה בסביבה החינוכית והעבודה.

ארגון המודיעין של מג”א והפרה שיטתית של זכויות אדם

ארגון המודיעין של מג”א (SAS), כשירות ביטחון מקבילה למשרד המודיעין, מילא תפקיד גובר בדיכוי הפנימי בעשור האחרון. מוסד ביטחוני זה, שאחראי ישירות למפקד העליון של מג”א והמנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, אחראי לרבים מהמקרים המפוברקים, מעצרים שרירותיים ועינויים של מבקרים. בניגוד להליך השיפוטי הרגיל, מודיעין מג”א מפעיל בתי כלא ומעצר משלו (כגון אגף 2-א’ של כלא אווין), הנמצאים מחוץ לפיקוח של ארגון בתי הסוהר, ופורסמו בהם דיווחים רבים על עינויים קשים. דוגמאות ברורות להפרות זכויות אדם על ידי מודיעין מג”א כוללות:

• מעצר עיתונאים ואינטלקטואלים: במהלך הפגנות 2022, מודיעין מג”א, בשיתוף פעולה עם משרד המודיעין, פרסם הודעה משותפת בה האשים עיתונאים חושפי שחיתויות בריגול עבור זרים. בהצהרה זו, שתי עיתונאיות, נילופר חאמדי ואלהה מוחמדי, שסיקרו את הידיעות על מותה של מהסה אמיני, הוצגו ונעצרו כסוכנות שאומנו על ידי שירותים זרים. האשמות מפוברקות כאלה סללו את הדרך למאסרם הממושך של עיתונאים אלה. כמו כן, בשנים קודמות, מודיעין מג”א עצר עשרות עיתונאים, סופרים ופעילי סייבר בגין ביקורת על הממשלה ואילץ אותם להודות בטלוויזיה. לדוגמה, רזא שאהבי (פעיל עבודה), נביד כמראן (פעיל סטודנטים) ורבים אחרים נעצרו על ידי SAS והיו נתונים ללחץ קשה.
• הגשת תביעות נגד בעלי אזרחות כפולה ופעילי ציבור: נוהג ידוע של מודיעין מג”א הוא לקיחת בני ערובה של אזרחים זרים או אזרחים איראנים בעלי אזרחות כפולה. בשנים האחרונות, מוסד ביטחוני זה עצר אנשים כמו נזנין זאגארי-ראטקליף, סיאמאק ובאקר נמזי, מוראד טהבאז ועשרות אחרים באשמת ריגול. חקירות ארוכות בבידוד, שלילת עורך דין ומעצר באגף 2-א’ של אווין הם בין המאפיינים המשותפים של מקרים אלה. דיווחים רבים מצביעים על כך שמודיעין מג”א לוקח את האנשים הללו כבני ערובה כדי להשיג ויתורים ממדינות המערב. כמו כן, פעילי סביבה (כגון מקרה מותו של קאבוס סייד אמאמי במשמורת), פעילי זכויות נשים ומיעוטים אתניים-דתיים נפלו שוב ושוב קורבן לארגון זה.
• הגברת הלחץ על מיעוטים דתיים: דיכוי חסידי דתות לא מורשות באיראן (במיוחד הבהאים) מתנהל יותר ויותר על ידי מודיעין מג”א. בדוגמה האחרונה, 13 אזרחים בהאים נעצרו באספהאן על ידי ארגון המודיעין של מג”א. יחסי הציבור של מודיעין מג”א באספהאן טענו בהצהרה כי אנשים אלה נעצרו בגין “קידום והוראת אמונות בהאי לילדים ובני נוער”. לא נמסר מידע על מקום הימצאם או מצבם. ארגוני זכויות אדם מדגישים כי בהאים באיראן מוטרדים באופן שיטתי רק בגלל אמונתם הדתית, ופעולות אלה הן הפרה ברורה של חופש הדת וזכויות האדם. בנוסף לבהאים, גם המיעוט הסוני לא היה חסין לדיכוי של מודיעין מג”א. לדוגמה, לאחר ההפגנות העקובות מדם בזאהדאן באוקטובר 2022, אנשי דת סונים ביקורתיים, כמו מולאווי עבדול חמיד, היו נתונים ללחץ ביטחוני אינטנסיבי, ועמיתיהם זומנו או נעצרו על ידי מודיעין מג”א.
• עינויים והודאות כפויות: ארגוני זכויות אדם סיפקו עדויות לעינויים פיזיים ופסיכולוגיים של עצורים על ידי מודיעין מג”א. אסירים פוליטיים משוחררים סיפרו כי בתאים הבודדים של מודיעין מג”א הם היו נתונים למכות, מכות חשמל, איומים בפגיעה במשפחותיהם וחנק מאולץ כדי להודות בפשעים מפוברקים. אחד המקרים המרים היה מותו של סאטאר בהשתי (פועל ובלוגר) בשנת 2012, שמת כתוצאה מעינויים במרכז המעצר של FATA (בפיקוח מג”א). למרות שהפרשה פורסמה באותה תקופה, המבצעים נענשו במידה המינימלית האפשרית. בשנים האחרונות, פחות מידע יצא ממרכזי המעצר של מג”א, אך ארגוני מעקב מאמינים שעינויים שיטתיים הם עדיין כלי מרכזי לדיכוי מתנגדים בידי מודיעין מג”א.

השפעת מג”א במוסדות פוליטיים ותרבותיים ושחיתות מבנית

בנוסף לדיכוי רחוב וביטחון, מג”א הפך בהדרגה כה שזור במבנים הפוליטיים והכלכליים של איראן עד שהוא הפך למדינה נסתרת בתוך המדינה הרשמית. השפעתו הנרחבת של מג”א בעמודי התווך של המדינה הובילה לשחיתות מבנית נרחבת ולהיחלשותם של מוסדות אזרחיים ועצמאיים. כמה היבטים של אחיזת מג”א זו בגורל המדינה כוללים:

• תפיסת תפקידי ממשלה על ידי מפקדי מג”א: מאז תחילת שנות ה-2000, נוכחותם של אנשי צבא מג”א בתפקידי מפתח בממשלה הולכת וגוברת. עשרות מפקדי מג”א לשעבר נכנסו לאספה המייעצת האסלאמית, לממשלה ולעיריות. לדוגמה, מוחמד באקר קאליבאף (מפקד חיל האוויר לשעבר של מג”א) הוא כיום יושב ראש הפרלמנט; אחמד וואחידי (מפקד כוח קודס לשעבר) הוא שר הפנים; מוחסן רזאי (מפקד מג”א לשעבר) היה סגן השר הכלכלי של הנשיא. מגמה זו גרמה למג”א להאפיל למעשה על הפוליטיקה הפנימית, ולא ניתן לקבל את ההחלטות האסטרטגיות של המדינה במועצה העליונה לביטחון לאומי ובפורומים אחרים מבלי להתחשב באינטרסים של מג”א. התוצאה של מצב זה הייתה ירידה במוסדות נבחרים מול מוסדות ממונים וצבאיים.
• האימפריה הכלכלית של מג”א ושחיתות פיננסית: לאחר מלחמת איראן-עיראק, מג”א נכנס לזירה הכלכלית על ידי הקמת מטה הבנייה Khatam al-Anbiya ולקח במהירות חוזי בנייה ונפט עצומים. כיום, עשרות חברות ומוסדות כלכליים פעילים בפיקוח מג”א או הקרן השיתופית של מג”א, הנהנים מפטורים ושכירות מיוחדים. הפרטה לטובת מג”א יצרה גם שחיתות נרחבת; המקרה המפורסם ביותר היה העברת 51% ממניות חברת הטלקומוניקציה של איראן לקונסורציום המסונף למג”א בשנת 2009. עסקה גדולה זו (בשווי של כ-8 מיליארד דולר) בוצעה ללא תחרות שקופה וביססה את השפעת מג”א על רשתות התקשורת של המדינה. מקרים רבים של מעילה ושחיתות פיננסית קשורים גם למוסדות מג”א, מהשערוריה הפיננסית של מוסד האשראי Samen al-Hojaj ועד למקרה של הקרן השיתופית של מג”א, שבכל פעם מסתיימים בהסתרה ובחסינות למבצעים. נוכחותו של מג”א בהברחת סחורות ומטבע (דרך רציפים וגבולות לא מורשים שבשליטת מג”א) דווחה גם היא פעמים רבות, וגורמים מסוימים הודו בכך. כלכלה מקבילה זו של מג”א לא רק חיסלה את הסביבה התחרותית אלא גם העבירה משאבים ציבוריים למעגל ספציפי וגררה שחיתות לדרגים הגבוהים של הממשלה.
• הגמוניה תרבותית ותקשורתית: מג”א, על ידי הקמת ארגוני תרבות ומטות, כמו מטה סראללה בטהרן, או מינוי מפקדיו למועצה העליונה של הסייבר ולארגון הרדיו והטלוויזיה, השתלט גם על הסביבה התרבותית והתקשורתית של המדינה. שתי סוכנויות הידיעות הגדולות, פארס ותסנים, מסונפות ישירות למג”א ופועלות כשופרות התעמולה שלו. מג”א משקיע גם בהפקת סרטים וסדרות אידיאולוגיות באמצעות ארגון Owj ומוסדות מסונפים אחרים כדי לקדם את הנרטיב המאושר שלו. ספרים ופרסומים ביקורתיים מוחרמים או מצונזרים בלחץ של אותם מוסדות ביטחון. אפילו במרחב הסייבר, לצבא הסייבר של מג”א יש נוכחות חזקה בהכוונת דעת הקהל ודיכוי קולות מבקרים. כתוצאה מכך, המרחב התרבותי והתקשורתי של המדינה נשלט במידה רבה על ידי השיח של מג”א והכוחות הקיצוניים המיושרים איתו, והמרחב למגוון דעות ויצירתיות עצמאית הצטמצם מאוד.
• דיכוי מיעוטים אתניים ומקרים ספציפיים של אלימות: מג”א ממלא גם את תפקיד המשטרה הפוליטית במחוזות פריפריאליים עם אוכלוסיות אתניות (כורדים, בלוצ’ים, ערבים). בכורדיסטן, בכל פעם שהושמע קול מחאה מאז תחילת המהפכה, מג”א הגיב באלימות. הדוגמה האחרונה הייתה הדיכוי העקוב מדם של ערים כורדיות בנובמבר 2022, כאשר, בעקבות הסלמה של ההפגנות, מג”א תקף ערים כמו מהאבאד, ג’וואנרוד ופיראנשהר עם כלי רכב משוריינים וציוד כבד. עדי ראייה וסרטונים שפורסמו מראים כי כוחות מג”א ובאסיג’ תקפו גם את בתי האנשים במהאבאד ובג’וואנרוד והרגו עשרות אנשים. על פי מקורות זכויות אדם, עשרות מפגינים כורדים נהרגו ומאות נפצעו או נעצרו באזורים אלה רק ב-19 וב-20 בנובמבר 2022. כמו כן, במהלך אותה תקופה, מג”א הפגיז את עמדותיהן של מפלגות כורדיות איראניות בכורדיסטאן העיראקית והרג מספר אזרחים, כולל נשים וילדים. במחוז סיסטאן ובלוצ’יסטן, בסיס קודס של מג”א הוא רשות הביטחון הראשית ומילא תפקיד בדיכוי הפגנות סוניות. במיוחד, בטרגדיה של “יום שישי העקוב מדם של זאהדאן” (30 בספטמבר 2022), כוחות ביטחון, כולל יחידות מג”א ובאסיג’, ירו בעשרות מתפללים בלוצ’ים; על פי הנתונים הסטטיסטיים של ארגוני זכויות אדם, נהרגו באותו יום לפחות 90 בני אדם, כולל 13 ילדים. הטבח חסר התקדים הזה, שבוצע בתגובה להפגנה שלווה של העם, עורר גל של זעם בינלאומי. אך במקום לקבל אחריות, מפקד מג”א של המחוז האשים את המפגינים הבלוצ’ים ב”טרוריסטים”, ואף גורם רשמי לא נענש. כל המקרים הללו מראים כי מג”א לא נרתע מאלימות כלשהי בשמירה על השליטה הפוליטית של המשטר על כל שכבות האוכלוסייה והאזורים של איראן; בין אם זה על ידי מענה בכדורים לצעקה “אישה, חיים, חופש” ברחובות, או על ידי כבלת פעילי ציבור בתא בודד.

התערבויות מג”א באזור ואיומים בינלאומיים

תפקידו של מג”א אינו מוגבל לגבולות איראן; הכוח הזה, ככלי העיקרי של הרפובליקה האסלאמית למימוש שאיפותיה האזוריות, מעורב בהתערבויות צבאיות ופוליטיות במדינות אחרות כבר יותר משלושה עשורים. בעיראק, סוריה, לבנון, תימן ואפילו במדינות רחוקות כמו ונצואלה, נוכחותו והשפעתו של מג”א ניכרת. כמה דוגמאות לפעולות החוץ-טריטוריאליות של מג”א כוללות:

• תמיכה בקבוצות פרוקסי: כוח קודס של מג”א, בראשות אסמאעיל קאאני, אחראי לתמיכה ולציוד של קבוצות פ paramilitאריות שיעיות בעיראק, סוריה ולבנון. בעיראק, קבוצות כמו כוחות הגיוס העממיים (PMF) הוקמו בתמיכה ישירה של מג”א ומילאו תפקיד מפתח במאבק נגד דאעש. עם זאת, קבוצות אלה, שלעיתים מואשמות בפעולות сектантиות, נחשבות לאחד המכשולים העיקריים ליציבות עיראק לאחר דאעש. בסוריה, מג”א, בשיתוף פעולה עם חיזבאללה, מילא תפקיד מכריע בדיכוי האופוזיציה ובשמירה על משטר אסד. בלבנון, חיזבאללה, כבעל הברית העיקרי של מג”א, הוא לא רק כוח פוליטי וצבאי רב עוצמה, אלא גם משפיע למעשה על מדיניות החוץ של המדינה. בתימן, מג”א מעניק תמיכה כספית וצבאית למורדים החות’ים, הנלחמים נגד הממשלה וסעודיה. תמיכה זו האריכה את המלחמה בתימן וגרמה למשבר הומניטרי.
• תוכנית טילים ואיומים צבאיים: תוכנית הטילים של מג”א היא אחד החששות העיקריים של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור. הטילים הבליסטיים של איראן, בעלי היכולת להגיע למטרות בעומק שטח האויב, נחשבים לאיום גדול על ביטחונן של ישראל וסעודיה. מג”א שיגר טילים אלה שוב ושוב והציג את כוחו. בנוסף, חיל הים של מג”א עסק שוב ושוב בפעולות פרובוקטיביות במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז, כולל תפיסת ספינות זרות והתעמתות עם ספינות מלחמה אמריקאיות.
• התקפות סייבר: צבא הסייבר של מג”א הוא אחד מכוחות הסייבר החזקים בעולם והואשם בביצוע התקפות רבות נגד ארצות הברית, ישראל ומדינות אחרות. התקפות אלה כוונו למוסדות ממשלתיים, תשתיות וחברות פרטיות. לדוגמה, בשנת 2020, משרד המשפטים האמריקני הודיע על כתבי אישום נגד שני האקרים איראנים הקשורים למג”א בגין ביצוע התקפות סייבר נגד חברות אמריקאיות.
• התנקשויות ופעולות טרור: כוח קודס הואשם בביצוע התנקשויות ופעולות טרור במדינות אחרות. בשנים האחרונות נהרגו מספר מתנגדים איראנים בטורקיה, עיראק ואירופה, ובמקרים מסוימים נמצאו עדויות למעורבותו של מג”א. לדוגמה, בשנת 2011, משרד המשפטים האמריקני הודיע על כתבי אישום נגד שני איראנים בגין תכנון להתנקש בשגריר סעודיה בוושינגטון, שלפי הדיווחים בוים על ידי כוח קודס.

תגובות בינלאומיות וסנקציות

פעולותיו של מג”א בדיכוי הפגנות פנימיות והתערבות במדינות אחרות עמדו בפני תגובות וסנקציות בינלאומיות נרחבות. ארצות הברית הגדירה את מג”א כארגון טרור והטילה עליו סנקציות כבדות. האיחוד האירופי הטיל גם הוא סנקציות על מפקדי מג”א ומוסדות המעורבים בהפרות זכויות אדם. לסנקציות אלה הייתה השפעה משמעותית על המשאבים הכספיים של מג”א ועל יכולתו לפעול בזירה הבינלאומית.

מסקנה

משמרות המהפכה האסלאמית, כמוסד רב עוצמה ובעל השפעה, מילא תפקיד מכריע בהישרדות משטר הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, פעולותיו של מג”א בדיכוי הפגנות פנימיות, הפרת זכויות אדם והתערבות במדינות אחרות הפכו אותו למוסד שנוי במחלוקת ומחולל משברים. עתידה של איראן ויחסיה עם הקהילה הבינלאומית תלויים במידה רבה בשינוי בגישה ובהתנהגות של מג”א.

הפניות: דוח זה הוכן תוך שימוש במקורות פרסיים ואנגליים רבים, כולל הצהרות ודיווחים של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, חדשות מסוכנויות ידיעות מכובדות כמו ה-BBC, קול אמריקה,…